המועצה הלאומית באנגורה, קיבלה ברוב דעות את הצעת אחד הצירים, שכל פקיד ממשלתי, והמרוויחים את לחמם מהממשלה, עליהם להשתמש בבד מתוצרת הארץ. ציר שני הציע לחייב את כל התושבים לדבר טורקית בגבולות הרפובליקה ולהעניש את אלה שאינם מדברים כך במקומות הפומביים.