פסק דין דרמטי נרשם בלונדון בתום דיון שנמשך שלושה שבועות בפני השופט רומר, אשר הכריע לטובתו של ד”ר חיים ויצמן ואישר סופית את תוקף הפטנט שלו לייצור אציטון ובוטיל־כוהל מעמילן התירס.

המשפט, שהפגיש את התובעת “קומרשיאל סולבינטס קופוריישון” (מצידו של ויצמן) מול הנתבעת “סינטיטיק פרודוקטס”, עסק בטענות הנתבעים לפיהן הד”ר ויצמן אינו הממציא המקורי של האצטון וכי לפטנט שרשם עליו אין תוקף משום שהשתמש בידע שגנב לכאורה מהפרופסור הצרפתי אוגוסט פירנבאך וקבוצת מלומדים עימם עבד בעבר. השופט דחה מכל וכל את הטענות על הפרת ברית אמונים בין המדענים וקבע כי ויצמן הצליח לפתח את השיטה לייצור האציטון באופן עצמאי לחלוטין וללא שימוש בסודות מקצועיים של חוקרים אחרים.

השופט הדגיש בדבריו את חשיבותה המכרעת של המצאתו של ויצמן עבור בריטניה בימי המלחמה הגדולה, שכן האציטון הינו חומר חיוני לייצור תחמושת, ולא ניתן היה להשיגו ביעילות באף דרך אחרת. בנוסף, ציין השופט כי הביאורים בפטנט שהגיש ויצמן היו מספיקים לקביעה כי ההמצאה חצתה את רף החדשנות והמקוריות הנדרשים.

בסיום פסק הדין הורה השופט לשחרר את הפטנט מההשהייה שהוטלה עליו והטיל על הנתבעים להפקיד 1,500 לי”ש כפיקדון על חשבון הוצאות המשפט הכבדות, ובכך חתם את ההכרה הרשמית בוויצמן כהוגה הבלעדי של התהליך המהפכני לייצור האצטון.